שאלות נפוצות

הפלסטיק אינו רק סכנה סביבתית, הוא גם סכנה בריאותית לתושבים. מחקרים הראו קשר בין פסולת פלסטיק לבין תחלואה ולבעיות בריאותיות קשות, בעיקר בקרב נשים בהיריון וילדים ועשוי לעודד אסטמה אצל ילדים ועלייה בסיכון לסרטן.

הבדל גדול. לעומת שאר החומרים, רוב סוגי הפלסטיק אינם מתכלים כלל. טיפול בפלסטיק בדרך הנהוגה היום (הטמנה) גורם לזיהום סביבתי חמור. יחד עם הביקוש הגובר, המחיר הנמוך והעובדה שאינו מתכלה, הפך הפלסטיק לאחת הבעיות הסביבתיות הקשות ביותר בעולם.

בישראל מיוצרים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק. בעזרת מתקן השבת האנרגיה, תוכל ראם לבדה לתת פתרון לכ- 20% מסך פסולת זו, דהיינו לכ- 200,000 טון פסולת פלסטיק מדי שנה

לצערנו, לא. למעט המודעות הגבוהה שהביאו מכלי המחזור בקרב הציבור הישראלי, הפלסטיק שנאסף באותם המכלים עובר תהליך מחזור בחלקו. למעשה,  פחות מ10% מפסולת הפלסטיק בישראל עוברת תהליך מחזור.

בהיקפים גדולים פירוליזה של פסולת אינה מיושמת בעולם בשל הצורך במקור אנרגיה חיצוני קבוע יקר ערך, בעוד שבאמצעות פצלי השמן הפירוליזה בהיקף רחב מיושמת בהצלחה. אפר פצלי השמן משמש כזרם מוצקים נשא חום בתהליך ומייתר את הצורך במקור אנרגיה חיצוני, דבר שמאפשר ליישם תהליך השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק בהיקף גדול, כך ששימוש בפצלי השמן הכרחי לתהליך

התשובה לכך די פשוטה. פלסטיק מיוצר מגז ונפט. בתהליך הפירוליזה אנו מחזירים את הפלסטיק למצב המוצא שלו ובכך עושים לו "הנדסה לאחור". כך הפלסטיק יחזור למלא תפקיד בכלכלה במקום להפוך למפגע סביבתי חמור 

 לצערנו, כיום ישנם מקומות בארץ שעדיין שורפים בהם פסולת פלסטיק. הפלסטיק אכן נעלם, אך נגרם זיהום חמור ביותר בדמות גזים רעילים ומסרטנים הנפלטים לאטמוספירה. פירוליזה הוא תהליך פירוק של חומר אורגני, שמחומם לטמפרטורה גבוהה מאוד ללא חמצן – כך שלא מתרחשת שריפה, אלא השבה לאנרגיה (נפט וחשמל) 

לא פצלי השמן מזהמים, אלא עיבודם הלקוי הוא מה שמזהם. הטכנולוגיה החדשנית שלנו משתמשת בתהליך פירוליזה של פצלי השמן, תהליך זה אינו שריפה ולכן כמות המזהמים הנפלטים ממנו קטנה יותר ומאפשרת עמידה בדרישות התקינה האירופית המחמירה ביותר למזהמים (BREF) .כמו כן, איננו מבצעים כרייה תת-קרקעית מזהמת של פצלי השמן. אנו מונעים זיהום סביבתי כבד ע"י שימוש בפצלי שמן שהם פסולת מכריית פוספטים, דבר שמונע סכנת בעירה ספונטנית של הפצלים המצטברים בערמות.

האזור המיועד למתקן במישור רותם מרוחק כ-20 ק"מ מים המלח. בזכות התאמות טכנולוגיות לתנאיי האקלים בישראל נעשה שימוש בקירור אוויר והובלה קצרה אל המתקן – כך שלא נשקפת כל סכנה גם למקורות מים אחרים.

ניתוח מעגל מחזור חיים או בשמו המקצועי -LCA (Life Cycle Analysis), הנה מתודולוגיה מבוססת מדע מקובלת בעולם המערבי בעבור ניתוח סך ההשפעות הסביבתיות – חיוביות ושליליות של פרויקט מסוים. התוצאה הסופית המתקבלת הינה תחשיב נטו הלוקח בחשבון את ההשפעה הסביבתית הכוללת של המתקן ביחס להשפעה הסביבתית של האלטרנטיבות הקיימות כיום (מצב אי פעולה / עסקים כרגיל) – כלומר תרומתו החיובית של המתקן בקיזוז תרומתו השלילית.
ניתוח ה- LCA הוגדר כחלק מההנחיות שניתנו לרא"מ על ידי ועדה מחוזית דרום (ונכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה) והוכן על ידי פירמה בינ"ל – Afry , מהמובילות בעולם בתחום הסביבתי, תוך בחינה של כלל שרשרת הייצור ותוך הסתמכות על מקורות מידע בינ"ל מקובלים. הדו"ח המלא הינו חלק אינטגרלי מהתסקיר וייכלל בתוכו.

נותן הידע של רא"מ הוא גוף גרמני-אסטוני הנקרא EOT – ENEFIT OUTOTEC , אשר מוחזק על ידי  ENEFIT – יצרנית האנרגיה הגדולה ביותר בצפון אירופה ותאגיד – Metso-Outotec חברת הנדסה בין הגדולות באירופה. נותן הידע הנ"ל מפעיל מתקני פירוליזה מתקדמים עשורים רבים, ונחשב כמוביל בתחום. אין המדובר בטכנולוגיה חדשה. פירוליזה (שמטרתה פירוק תרמי של חומר על ידי חימום ללא נוכחות חמצן ומשכך ללא בעירה / שריפה) קיימת בעולם מזה שנים רבות, ומתקני פירוליזה המטפלים בפסולת פלסטיק קיימים במדינות מערביות כגון ארה"ב, גרמניה, שוודיה ויפן.

נותן הידע, EOT, ביצע בשנים האחרונות אינטגרציה הנדסית לשילוב פסולת הפלסטיק למתקני הפירוליזה של פצלי השמן, תוך צמצום של כמות פצלי השמן בתהליך ושיפור היעילות.

בהקשר להיתכנות הכלכלית – כאמור, תהליכי פירוליזה קיימים בעולם שנים רבות, של פסולת פלסטיק ושל פצלי שמן. האינטגרציה ההנדסית בין פצלי השמן ופסולת הפלסטיק אף משפרת מאוד את הכלכליות של המתקן, מאחר והוא לא נדרש כלל וכלל למקור אנרגיה חיצוני (כגון גז, חשמל) אלא פצלי השמן הם מקור האנרגיה לתהליך. בנוסף לייצור הנפט הסינטטי והחשמל (מחום שיורי), המתקן ייצר תוצרים נוספים כגון חומצה גופרתית ("קומודיטי") ואפר לענף הבנייה, שיתרמו בצורה משמעותית לשיפור הכלכליות של המתקן ותועלתו הסביבתית.

מתקנים אחרים לטיפול בפסולות המקודמים בישראל (ואף קיבלו ביטוי בתקציב המדינה לשנים 2023-2024), כגון מתקני שריפה ישירה של פסולת עירונית, עושים שימוש משמעותי באנרגיה (לדוגמה שריפת גז טבעי) לצורכי חימום כבשני הענק ופירוק הפסולת. התוצרים של מתקנים כאלה הם חשמל בלבד. מתקנים כאלה הינם בעלי ניצולת אנרגטית נמוכה ביחס למתקן רא"מ (כפי שיופרט באופן נרחב בתסקיר המלא).

מתקן רא"מ (פירוליזה) עדיף בכל היבט, מכלכלי ועד סביבתי, על מתקני שריפה ישירה של פסולת עירונית, כך גם על פי מחקרים בינ"ל, ספרות מקצועית ומאמרים מקצועיים רבים.

ה- LCA הוא חלק אינטגרלי מהתסקיר המלא. ההנחיות לביצוע ה- LCA כמו גם ההנחיות לכלל התסקיר אושרו והוגשו לרא"מ לצורכי ביצוע בוועדה המחוזית בחודש 5/2021. עבודת ה- LCA נעשתה על ידי הפירמה הבינ"ל – Afry והגיעה לסיום ומשכך התוצאות הסופיות של העבודה דווחו בבורסה. העבודה המלאה תיכלל בתסקיר כשיוגש במלואו לוועדה המחוזית.

הדיווחים של רא"מ לציבור המשקיעים בבורסה נעשים בהתאם לחוק ניירות ערך ותקנותיו. אופן הדיווח, צורתו ועיתויו נקבעו בחוק ואין לכך קשר לדרישות המשרד להגנת הסביבה ו/או הנחיות לתסקיר ו/או פרסום התסקיר המלא. תהליך קידום הפרויקט במוסדות התכנון (כולל תסקיר, תב"ע וכו') הינו תהליך נפרד, המעוגן ברגולציה נפרדת (חוק תכנון בנייה וכו') ואין לכך קשר לדיווחה של השותפות בבורסה. ככל שיש התפתחויות, חיוביות או שליליות, בהליך התכנוני – הם ידווחו, או לא, בהתאם לחוקים והתקנות שחלים על חברות ציבוריות.

נושא ההרשאה לתכנון מול רמ"י הינו הליך פרוצדורלי שנעשה בהתאם לכללים של רמ"י. עניין ההרשאה לתכנון התעכב בשל נושאים אובייקטיבים עליהם דיווחה השותפות, הקשורים להקצאת קרקע לבעל שליטה זר (שאינו תושב ישראל), המלצת משרד הכלכלה להרשאה תכנונית שהצריכה תיקון בשל כללי רמ"י וכו'.

הפרויקט נבחן על ידי מנהל התכנון – ועדה מחוזית דרום שהיא הגוף הסטטוטורי היחיד שבסמכותו להחליט לגבי נחיצותו של הפרויקט. כל גורם, ציבורי או פרטי, שרוצה להשמיע את דעתו בעניין הפרויקט רשאי להגיע לדיונים בוועדה המחוזית, לאחר שיוגש התסקיר המלא – ולהשמיע את דעתו. אולם ההחלטה הסופית בעניין הפרויקט היא בידי הוועדה המחוזית דרום (המונה כ- 15 חברים / מושבים כולל מושב לארגונים הירוקים, משרד הגנ"ס וכו').

כפי שדווח, הוועדה קיימה שני דיונים בעניין הפרויקט. בוועדה האחרונה שהתקיימה במאי 2021, אישרה הוועדה המחוזית את ההנחיות, שהוכנו על ידי משרד הגנ"ס עבור רא"מ, לתסקיר השפעה על הסביבה.

רא"מ עומלת מעל לשנתיים על הכנת התסקיר תוך הקפדה דקדקנית אחר ההנחיות לתסקיר. כשהתסקיר יוגש במלואו, יתכבדו כל הגופים ויגיבו על התסקיר המלא. בהכנת התסקיר הושקעו מיליוני שקלים והועסקו מעל ל- 15 יועצים מהתחומים הרלוונטיים.