אתם שואלים, ראם עונים

אנשים נוטים לחשוב ששימוש בפצלי שמן מביא עימו בהכרח זיהום סביבתי.

נושא איכות הסביבה קרוב לליבנו, ולכן חשוב לנו להבהיר את הנקודה – שימוש בפצלי שמן עלול להביא עימו זיהום, רק כאשר התהליך הוא לא סביבתי. התהליך של ראם שונה לחלוטין.

בעולם נהוג לקרוא בשם פצלי שמן (oil shale) לקבוצה שלמה של סלעים שונים אשר החומר האורגני בהם מופיע בצורות שונות (לרוב בצורת נוזל). להבדיל מארה"ב ומדינות רבות אחרות, בישראל מדובר בסלע חוואר ביטומני (אבן גיר חרסיתית שכוללת חומר אורגני מוצק מסוג קרוגן). מי שלא מכיר את ההבדלים בין הסלעים השונים והשיטות מייחס בטעות את הנזקים של שיטות מזהמות שונות, לדוגמה סידוק הידראולי  (fracking), חימום תת הקרקע או שריפה, על התהליך השונה לחלוטין של ראם.

נסביר את ההבדלים ונתחיל קודם בשלושת השיטות הידועות כמזהמות שאינן דומות לשיטת ראם:

  1. בשיטת סידוק הידראולי משתמשים בארה"ב להפקת נפט נוזלי כלוא בתוך סלע. התהליך נעשה על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת מים בלחץ גבוה, הגורם לסדוק שכבת הסלע ויוצר בה שברים רבים. לבסוף, הנפט הנוזלי שהיה כלוא תחת שכבות עמוקות, זורם מן הבאר חזרה אל פני השטח או נשאב בקידוחי הפקה רגילים. תהליך זה מאוד מזהם וגורם לזיהומי מי תהום חמורים. אין שום דמיון בין שיטה זו לשיטה של ראם.
  2. בשיטת חימום תת הקרקע עושים קידוחים קטנים, מחדירים דרכם לתוך הסלע גופי חימום ומחממים את הסלע בתת הקרקע לתקופות ממושכות ליצירת נפט נוזלי, אותו שואבים בקידוחי הפקה. גם שיטה זו מהווה סכנת זיהום מי תהום וגם לשיטה זו אין שום דימיון לשיטת ראם.
  3. בשיטת השריפה של פצלי שמן כורים את הפצלים במכרות ומעבירים למפעלים, בהם שורפים את הפצלים בדומה לשריפת פחם ומפיקים חשמל בלבד. שיטה זו גורמת לזיהום אוויר וגם היא לא השיטה בה משתמשים בראם.

ראם תשתמש בשיטה מבוססת פירוליזה, בה סלעים של פצלי שמן, נכרים במכרה פתוח כמו בכל מחצבה רגילה, מועברים למתקן תחום ומבוקר בו, בשילוב עם פסולת הפלסטיק, מתבצע תהליך פירוליזה – חימום לטמפרטורות גבוהות ללא נוכחות חמצן וכתוצאה מכך ללא שריפה. החומר האורגני, שקיים בתוך הסלע, הופך כתוצאה מחימום במתקן סגור לאדי נפט, אשר בהמשך התהליך מעובים לנוזל וכך מתקבל נפט אלטרנטיבי המהווה חומרי גלם לתעשיות רבות ודלקים. מהחום השיורי של התהליך מתקבל חשמל.

תהליך הפירוליזה במתקן החדש של ראם הוא אינו תהליך שריפה, ועל כן כמות המזהמים הנפלטים ממנו קטנה באופן משמעותי. בנוסף, במתקן ראם יושמו טכנולוגיות מיטביות (BAT) אשר יאפשרו  עמידה בדרישות התקינה האירופית המחמירה. היתרון הבולט של שיטה זו, מעבר לכך שהיא לא מזהמת כפי שקורה בשיטות שתוארו לעיל,  הוא באפשרות של מתן פתרון לכמות חסרת תקדים של פסולת פלסטיק. בשיטת הפירוליזה של ראם כ- 20% מפסולת הפלסטיק השנתית בישראל, המלוכלכת והלא ניתנת למחזור רגיל, ישולבו בתהליך הפירוליזה ויהפכו לחומרי גלם לתעשיות ולאנרגיה. בתהליך של ראם אפר פצלי השמן מסוחרר בטמפרטורה גבוהה ולמעשה מספק את האנרגיה הנדרשת לתהליך, דבר שמאפשר לטפל במסה קריטית של פסולת פלסטיק ללא צורך

בשימוש במקור אנרגיה חיצוני כגון גז או חשמל.

דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שפצלי השמן בשטח של ראם, המוכרים כתגלית, נמצאים מעל שכבת פוספטים, לגביהם קיים זיכיון כרייה לחברה אחרת ובלתי קשורה. כיום, פצלי השמן מפונים הצידה ומהווים למעשה פסולת כרייה. ומשכך ראם תעשה שירות סביבתי כפול: אחד תמנע ערום פצלים בשטח ושתיים תיתן פתרון  לכ- 20% מפסולת הפלסטיק השנתית בישראל.

 

למעשה, התהליך שאנחנו מבצעים, מונע זיהום סביבתי כבד.