הפלסטיק אינו רק סכנה סביבתית, הוא גם סכנה בריאותית לתושבים. מחקרים הראו קשר בין פסולת פלסטיק לבין תחלואה ולבעיות בריאותיות קשות, בעיקר בקרב נשים בהיריון וילדים ועשוי לעודד אסטמה אצל ילדים ועלייה בסיכון לסרטן.

הבדל גדול. לעומת שאר החומרים, רוב סוגי הפלסטיק אינם מתכלים כלל. טיפול בפלסטיק בדרך הנהוגה היום (הטמנה) גורם לזיהום סביבתי חמור. יחד עם הביקוש הגובר, המחיר הנמוך והעובדה שאינו מתכלה, הפך הפלסטיק לאחת הבעיות הסביבתיות הקשות ביותר בעולם.

בישראל מיוצרים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק. בעזרת מתקן השבת האנרגיה, תוכל ראם לבדה לתת פתרון לכ- 20% מסך פסולת זו, דהיינו לכ- 200,000 טון פסולת פלסטיק מדי שנה

לצערנו, לא. למעט המודעות הגבוהה שהביאו מכלי המחזור בקרב הציבור הישראלי, הפלסטיק שנאסף באותם המכלים עובר תהליך מחזור בחלקו. למעשה,  פחות מ10% מפסולת הפלסטיק בישראל עוברת תהליך מחזור.

בהיקפים גדולים פירוליזה של פסולת אינה מיושמת בעולם בשל הצורך במקור אנרגיה חיצוני קבוע יקר ערך, בעוד שבאמצעות פצלי השמן הפירוליזה בהיקף רחב מיושמת בהצלחה. אפר פצלי השמן משמש כזרם מוצקים נשא חום בתהליך ומייתר את הצורך במקור אנרגיה חיצוני, דבר שמאפשר ליישם תהליך השבת אנרגיה מפסולת פלסטיק בהיקף גדול, כך ששימוש בפצלי השמן הכרחי לתהליך

התשובה לכך די פשוטה. פלסטיק מיוצר מגז ונפט. בתהליך הפירוליזה אנו מחזירים את הפלסטיק למצב המוצא שלו ובכך עושים לו "הנדסה לאחור". כך הפלסטיק יחזור למלא תפקיד בכלכלה במקום להפוך למפגע סביבתי חמור 

 לצערנו, כיום ישנם מקומות בארץ שעדיין שורפים בהם פסולת פלסטיק. הפלסטיק אכן נעלם, אך נגרם זיהום חמור ביותר בדמות גזים רעילים ומסרטנים הנפלטים לאטמוספירה. פירוליזה הוא תהליך פירוק של חומר אורגני, שמחומם לטמפרטורה גבוהה מאוד ללא חמצן – כך שלא מתרחשת שריפה, אלא השבה לאנרגיה (נפט וחשמל) 

לא פצלי השמן מזהמים, אלא עיבודם הלקוי הוא מה שמזהם. הטכנולוגיה החדשנית שלנו משתמשת בתהליך פירוליזה של פצלי השמן, תהליך זה אינו שריפה ולכן כמות המזהמים הנפלטים ממנו קטנה יותר ומאפשרת עמידה בדרישות התקינה האירופית המחמירה ביותר למזהמים (BREF) .כמו כן, איננו מבצעים כרייה תת-קרקעית מזהמת של פצלי השמן. אנו מונעים זיהום סביבתי כבד ע"י שימוש בפצלי שמן שהם פסולת מכריית פוספטים, דבר שמונע סכנת בעירה ספונטנית של הפצלים המצטברים בערמות.

האזור המיועד למתקן במישור רותם מרוחק כ-20 ק"מ מים המלח. בזכות התאמות טכנולוגיות לתנאיי האקלים בישראל נעשה שימוש בקירור אוויר והובלה קצרה אל המתקן – כך שלא נשקפת כל סכנה גם למקורות מים אחרים.